<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ירמיה תנא</h1>
<h2>דף יז:</h2>
גרסינן במגילה פרק הקורא את המגילה למפרע [י"ח ע"ב], אביי שרא ליה לדבי בר חבו [למיכתב] תפלין ומזוזות שלא מן הכתב. כמאן כי האי תנא דתניא רבי ירמיה אומר משום רבינו תפלין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואינן צריכות שירטוט. ופסקינן הילכתא מזוזה צריכה שירטוט תפלין אינן צריכין שירטוט, מאי טעמא מגרס גריסין. ואיתא נמי בהקומץ רבא [מנחות ל"ב ע"ב]. מיהו האי "רבינו" לא ידענא מנו. דמספקא לי אם הוא רבינו הקדוש, דהיינו רבי יהודה הנשיא. אם כן היה מן התנאים האחרונים. ועיין בסדר רבי יהודה נשיאה.
גרסינן בסוטה פרק היה (נוטל) [מביא] את מנחתה [י"ז ע"ב], כתבה אגרת פסולה. ואמגילת סוטה קאי. ופירש רש"י אגרת בלא שירטוט בספר אמר רחמנא והלכה למשה מסיני היא שהספרים צריכין שירטוט. ורבינו תם פירש שירטוט זהו לארבע הפיאות והוא במקום שירטוט. מדאמרינן במגילה [י"ח ע"ב] ובהקומץ רבה [מנחות ל"ב ע"ב] הלכה מזוזה צריכה שירטוט ולא תפלין ומקשינן מהא [דתניא] תפלין שבלו אין עושין מהן מזוזה שאין מורידין אותן מקדושה חמורה לקדושה קלה, אבל משום שירטוט לא. ומשני תנאי היא. ולא משני במשורטטין. ש"מ דאפילו מנהג ליכא. ובירושלמי דבמה מדליקין [שבת פ"א ה"ב] גרסינן הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. ואפילו ספר תורה אינה צריכה שירטוט אלא משום זה אלי ואנוהו.
וכך מוכיח במגילה דכתיב דברי שלום ואמת צריכה שירטוט כאמיתה של תורה בפ"ק [ט"ז ע"ב] ולאו היינו ספר תורה אלא מזוזה. וכן פירש רבינו חננאל. ולישנא דאמיתה של תורה היינו כיחידאה של תורה, היינו מזוזה דיש בה עול שמים ומלכותו. וכן עיקר. דאי ספר תורה ממש איירי דברי שלום ואמת. [א"כ] הא דגרסינן בפרק ב' דמגילה [י"ט ע"א] נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בפשתן פסולה, ואמאי תיפוק לי דנקראת ואמת דהיינו אמיתה של תורה, ונימא צריכה שירטוט ותפירה כאמיתה של תורה. אלא שמע מינה לשירטוט דמזוזה איצטריך. דהתם תפירה ליכא ולתפירה נקרית ספר. ולדברי רבינו תם מזוזה ומגילה חמורות הן לענין שירטט, דלא אמרינן כי שירטוט ארבע פיאות תסגי ליה כמו ספר תורה. עד כאן דברי רבינו תם.
ואני הסודר [מצאתי] בפרק ב' דמסכת סופרים [פ"א הי"ג] אינו רשאי לכתוב אלא אם כן סירגל. כתב יריעה שאינה מסורגלת פסולה. וסירגול היינו סירטוט. מיהו איני אומר אם כל היריעה יסרגל או בארבע פיאותיה. וגרסינן בתחילת מגילה ירושלמי [פ"א ה"א], רבי חלבו ורבי הונא בשם רב והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים לקריאה ונעשים לסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להדרש. רבי חלבו רבי יסא בשם רבי לעזר נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה, הרי היא כאמיתה של תורה. מה זו צריכה שירטוט אף זו צריכה שירטוט. מה זו ניתנה להדרש אף זו ניתנה להדרש. והאי קרא דאמת קנה ואל תמכור אכל התורה כולה קאי כדאיתא באידיהן של גוים באגדה ראשונה [ע"ז ד' ע"ב] (אף היא) [על הא] דאמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא ביומא קמא דריש שתא וכו', עד דהאמרת שלש ראשונות יושב ועוסק בתורה דכתיב בה תורת אמת וכתיב אמת קנה ואל תמכור. וגרסינן נמי בבכורות בפרק עד כמה [כ"ט ע"א] הנוטל שכר לדון דיניו בטילין. ובגמרא מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים צדיקים מה אני בחינם אף אתם בחינם ותניא נמי הכי וכו', עד ומנין שאם לא מצא בחינם שילמוד בשכר שנאמר אמת קנה ואל תמכור וכו'. וגרסינן נמי בפ"א דברכות הלכה דיסורין [ה' ע"א] תני תנא קמיה דרבי [יוחנן] כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים מוחלין לו על כל עונותיו דכתיב בחסד ואמת יכופר עון. חסד זו גמילות חסדים. אמת זו תורה דכתיב אמת קנה ואל תמכור. משמע דאמיתה של תורה אכל התורה כולה קאי. דתימה גדול הוא [דלא מסתברא] לומר כיון דתורה נקראת אמת די לנו אם דברי שלום ואמת נעמיד להקישה לתורה לשירטוט ארבע רוחות כדי להוציא מדין אגרת שאין צריכה שירטוט כלל.
הילכך הא דלא מפיק שצריכה שירטוט מפני שנקרית ספר, נראה לי כיון דא"ר חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בפרק הקורא למפרע [מגילה י"ט ע"א], מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת, נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה כספר תורה כדאיתא בפרק שני דמסכת מכות [י"א ע"א] ספר תורה שתפרו בפשתן פליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה חד אמר כשירה וחד אמר פסולה. ואע"ג דהתם לא פסקינן הילכתא כמאן, כיון דמסקינן התם אמר רב חזינא לתילי דחביבי דתפירי בכיתנא ולית הילכתא כותיה. ואפילו בכתובים כל שכן בספר תורה. אלמא הוקשה [מגילה] לספר [תורה] לתופרה בגידין, ולאגרת הוקשה נמי שאם תפרה בפשתן והטיל בה שלש חיטי גידין כשירה. הכי נמי הוה אמינא נקראת ספר שצריכה שירטוט, ונקראת אגרת שאם לא שירטט כל היריעה אלא בארבע פיאותיה כשירה. משום הכי איצטריך דברי שלום ואמת כאמיתה של תורה, לשרטט אותה כעיקרה של תורה על פני כולה. ולא לנהוג בה דין אגרת בשירטוט [דאסור] לכותבה בלא שירטוט אפילו פסוק אחד או שלש תיבות או ארבע.
